איך מחברים עבר להווה לעתיד?
לוקחים קצת קלילות, חיוך, געגוע וכמו חוט מחברים נוף מוכר ישראלי קלאסי נוסטלגי וטוב שיוצרים מקשה אחת של וינטג׳ חדש חוצה דורות שכל אחד מנכס אותו לעצמו ולכולם ביחד. את החיבור בין עולם ויזואלי בוגר ומיושב לצעיר וקורץ פיצחנו על ידי טיפוגרפיה וקליגרפיה שמתכתבות עם השפה הנוסטלגית. הקו הנקי והפשוט מסמל את הקלות, הזרימה, הפאן, החיוך שאורנג׳דה באה לשים בפרונט. הצבעוניות מורכבת משני צבעים שמעידים על פשטות, אך הבחירה דווקא בהם על אף כי ברור מאין הגיעו, יש בה תחכום ובבחירה של הירוק והכתום הספציפיים. וואט יו סי איז וואט יו גט.
התוית מינימליסטית ולא מערבבת מסרים. הביטחון במסר של האורנג׳דה כמו שהיא הוא גדול ולכן אין צורך בתוספות כמו חתיכות פרי או שפה שגרפית נוספת שעשויה היתה להשתלט על הבהירות הקיימת עכשיו.